בא תשעד, המבדיל בין אור לחושך 

ערש"ק פרשת בא, וימש חשך, תשע"ד

פרשת בא פותחת בסיום "הטיפוליים האלוקים" במצרים, טיפוליים אשר ענינם, גם, הוצאת בני ישראל מעבדות לחרות.

אומרת התורה, ויאמר יהוה אל-משה נטה ידך על-השמים ויהי חשך על-ארץ מצרים וימש חשך.  ויט משה את-ידו על-השמים ויהי חשך-אפלה בכל-ארץ מצרים שלשת ימים.לא-ראו איש את-אחיו ולא-קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל-בני ישראל היה אור במושבתם.

מכת חושך הינה המכה הקודמת למכה האחרונה, אומר הרצי"ה (הרב צבי יהודה בכהן, קוק) הולכים ונמשכים הטיפוליים האלוקיים עד שמגיעים למכת חושך, שלפני הסיום במכת בכורות, סילוק האור הוא סילוק יסוד המציאות.ענינה של כל המציאות הוא בהופעת האור.."

בבריאת העולם נא' בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.והארץ היתה תהו ובהו וחשך על-פני תהום ורוח אלהים מרחפת על-פני המים.ויאמר אלהים יהי אור ויהי-אור.וירא אלהים את-האור כי-טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. 

מציאות העולם, קודם לבריאתו, הייתה חושך.מציאות אשר אין בה את יסוד המציאות - האור.

הקב"ה יוצר את האור, נתון המאפשר היות מציאות ומבדילה מהנתון אשר אין בו מציאות - חושך.

האור הינו נתון המאפשר קיום, המאפשר מציאות, בבוא החושך, אין קיום למציאות.אין מקום לאור אחר, אין מקום לשינוי.

במצרים במכת חושך אומרת התורה ויהי חשך-אפלה בכל-ארץ מצרים שלשת ימים.רש"י במקום מפרש, חושך אפילה הינו חושך אשר לא רואים, יתר על כן, חושך בו לא קמו איש תחתיו.חושך זה בחינתו וימש חשך, חושך הניתן למישוש, חושך נוכח אשר אינו מאפשר נוכחות אחרת.איש אשר עמד אינו יכול לישב וכו'.

מציאות מצרים איננה מאפשרת מציאות אחרת.מצרים בחינתה הינה חושך.מציאות אשר איננה מאפשרת מציאות חדשה.

עבדות הינה מציאות של חושך.עבדות איננה מאפשרת מציאות עצמאית, העבדות בבחינת, אשר יושב אינו יכול לקום וכו'.

במציאות זו היו ישראל במצרים,  עבדים היינו לפרעה במצרים.על מנת להוציא את בני ישראל ממצרים, להביא אור חדש לעולם בבחינת אור חדש על ציון תאיר, יש להסיר החושך, בבחינת באנו חושך לגרש.

מהות קיומה אורה של מצרים, קיום החושך, הינו בכיבוי אור ישראל.אין שני מאורות שולטים ומאירים בו זמנית.גם החושך הינו אור, מהותו אור אשר איננו מאפשר אור אחר, גם לא בזמנים אחרים.אור שכזה, חושך שכזה, יש להסירו, לכבותו על מנת להביא ליצירת אור חדש, אור מאיר ולא אור מחשיך.

"הטיפול האלוקי" הוא היכול לסלק את האור המחשיך, הוא המסוגל לבטל חושך זה ולהביא להארת אור חדש.

בהיות חושך במצרים, בהיות האור המחשיך, אורה של מצרים בטל אזי ולכל-בני ישראל היה אור במושבתם.

תיקון בחיי האדם, הארת האור מצריכה ביטולו של החושך.

המבדיל בין אור לחושך, בין ישראל לעמים.

שבת שלום

דויד לקס _אמת